להחזיק חזק על חבל דק
ב"ה, תשע"ז
כתבה- אפרת.
כ"ז חשוון, אתמול היה לבעלי יומולדת, הוא רצה הריון מתנה.
החזרנו עוברים,
שניים.
בתקווה שישרדו, שניהם, או לפחות אחד מהם.
עוד שניים, חיכו במעבדה
אך לא שרדו.
לא הוקפאו.
היום,
בטא שלילי.
מזל טוב!
*ציני
אתמול בחתונה של חברים
מוצאת את עצמי בוכה
לא מהתרגשות
אלא מהרגשה
הכל ירד, ידעתי.
אמרתי לבעלי, הכל יורד, אני מרגישה.
*
בכיתי,
כי התחתנו וחשבנו להקים בית
בית עם הרבה ילדים.
להיות הורים טובים
להיות אמא טובה,
כמו שכולם אומרים לי.
*
עברו חמש וחצי שנים
אני לא אמא, והוא לא אבא
אני מתעסקת עם תינוקות של אחרים,
מטפלת בהריונות של אחרות
מתפללת על מטופלות – שתהרנה
ונשארת מאחור.
האחות התקשרה- ואמרה שאין לה בשורה טובה בשבילי
אנחנו נצטרך להתחיל מחדש הכל
הפעם זה יהיה פרוטוקול ארוך,
מיום 21.
*
איך זה קורה לי שוב?
בשביל ההצגה?
בשביל ההופעה שלנו,
שגם לנו יהיה בטא שלילי אחרי IVF כושל אחד
עם עוברים, שלא צלחו.
*
עד היום חשבתי שהכל בסדר.
אבל, לייצר זקיקים יפים,
רק חצי מהם מכילים ביציות,
רק 4 מופרות
ושום דבר לא מחזיק ,
לא באינקבטור, ולא ברחמי.
עצוב.
מרגישה כישלון
נחתי,
לא הלכתי לעבודה,
לא התאמצתי,
בעלי עבד קשה.
זה כנראה לא זה.
זה משהו אחר-
ועכשיו,
אני צריכה להיאסף מחדש
לאזור כוחות
להתחיל מחדש עם חיוך???
הכל לטובה?
*
איך עשית לי את זה אבא ?
ואיך אני מתמודדת עם זה עכשיו?
אתה באמת לא חייב לי כלום,
גם אני לא חייבת כלום.
תודה על מה שיש.
על בית לישון בו,
על בעל לישון לצידו,
על עבודה
על ישיבה ולימוד תורה
תודה!
אתה לא חייב לנו ילדים.
אני יכולה להמשיך ולעשות
לנסות
אתה – תישאר בשלך!
אני לא יודעת להתעקש מולך
מחכה שתביא לי
כשאני מנסה להתעקש, זה קשה לי מאד.
אז אל תכריח אותי אבא,
בבקשה!
*
אני יודעת שיש לי כוח,
גם כשיורדות לי דמעות
הם לא סימן לחולשה שלי
הם ביטוי לרגשות נורמאליים שבי
ומותר.
*
אם נתת לי כזה ניסיון שוב
יש לי את הכוח לעמוד בו
יש לי את הכוח לרצות שוב לעשות את הכל-
מחדש
עם כוחות חדשים
יש לי,
גם אם עכשיו אני לא רואה אותם
אני יודעת-
עכשיו, אני לא צריכה אותם.
הם יבואו , אח"כ
עוד כמה ימים…
*
ודווקא היום- שלחת את השכן הקטן – שירוץ לקראתי
בעודי מהורהרת בדרך לביתי
והוא רץ וקורא לי בשמי
וידיי נשלחות – לצדדים
הוא רץ , לחבק אותי.
ואני מחייכת,
כי אי אפשר אחרת מולו,
והוא מבקש שאצטרף לטיול
אך אני,
חוזרת הביתה.
מנפנפת לו לשלום
ושולחת נשיקות אוהבות באמת!
ודווקא היום,
מתקשרת חברה נלהבת בהריון שלישי,
שאין לה את מי לשתף מלבד – אותי!
כי חוץ ממני, זה סוד לכולם
והיא מדברת, על ההריון,
ועל ההוא שבגמילה,
וזה שעדיין עם טיטול,
אך מתחיל להתקדם לו יפה,
ואוכל תפוז לבד,
על גרעינים שהם מצאו,
ועל איך מחשבים שעות מחלה של הריון
ואיך שהיא כבר לא ממש רעבה כל הזמן
ואיך שהבטן שלה יצאה, וזה מוקדם לה
ואיך שהיא רוצה עוד להסתיר
ואיך שהיא עייפה, אך ברוך השם שהיא בהריון.
ואיך שלא משנה לה אם זה בן או בת-
כי אחרי שעוברים הפלה,
זה באמת לא משנה.
*
ואיך ש- – –
אנשים, בתמימות, לא יודעים
ואין להם מושג,
מה הם אומרים,
מתי
ולמי בדיוק… אבל בדיוק…
וברור לי שהשם שלח אותם.
וברור לי שהוא עשה את זה כדי לשמח אותי.
כי השכן הקטן מעלה לי חיוכים אמיתיים
והחברה,
באמת לא מתכוונת
אך אולי היא כמו פנינה-
מוציאה ממני דמעות
להשם.
ויש לי כוחות לדבר איתה
ואני לא מסננת, אלא עונה
למה.?
אלוקים יודע!
ואיך שהעולם הזה מלא בתמימים
ואיך שבטח אומרים את זה גם עלי…
ואיך שאנשים שרוצים להיות טובים
לפעמים עושים את ההפך, בטעות.
*
לאסוף את עצמי מחדש
להתארגן
להבין את מה שקורה כאן.
להבין
שתכף, אקבל שוב.
ושוב נתרחק.
ושוב אחכה לחיבוק של עידוד
שיהיה קצת רחוק.
כי אף אחד לא נותן אותו במקומו!
כי קיבלתי בעל- שאין לאף אחת אחרת
ולב שאין לאף אדם אחר
ורק לו, יש את הכוח לחבק, כמו שהוא יודע.
ושוב להרים את עצמי
ושוב לנסות להאמין בכל מה שקורה
שהכל מכוון ומדוייק
ואין שום ספק
שהשם לא מתבלבל.
הוא לא מתבלבל!
ואני שוב מנסה
לאסוף את עצמי
לזכור שאני רוצה
את עצמי המחייכת , השמחה,
המקבלת, השופעת אור וטוב.
האוהבת את העולם ואת השם.
כי גם פרוטוקול ארוך,
אפשר לעבור יחד, עם חיוך, עם אהבה, עם שמחה גדולה
עם חיות, עם נכונות,
עם רצון!
רצון לחיות, לחיות טוב
למרות מה שהשם מביא עלינו.
אני לא אשמה במה שקורה פה,
זה לא אני,
אף שזה הגוף שלי,
זה בורא עולם, הוא השם!
הוא יוצר האדם, שלא יוצר.
אנחנו את החלק שלנו בשותפות, נתנו.
*
היום
הלכתי ברחוב יפו,
צילמתי לי בראש תמונות
של אמא עם ילדים,
זוג בהריון,
עוד אשה הרה שסוחבת את בטנה ההולכת לפניה.
אמא עם מנשא
ואותי.
מצפה, מייחלת.
ודמיינתי,
איך יום אחד
אהיה אני בצד השני
זו שמצלמים אותה
בהריון,
עם בעלי,
עם ילדנו.
ומה אז אחשוב?
האם אוכל לזהות את נשות הרחוב
לגעת במאותגרות ולומר להן,
אל תתיאשו,
אני באה מהעבר השני של העולם.
אני איתכן בלב,
אני מבינה לגמרי!
תמשיכו,
תתחזקו,
לבסוף זה משתלם…
???
לא בטוחה שאצליח.
אך מבינה שאין הרבה מה לעשות.
חושבת בעיקר על האשה ההרה,
מי יודע מה עברה,
ואיך ההריון עובר לה עכשיו
ואולי ממש קשה לה?
ואולי לא… אבל אולי גם כן.
ואני מבינה,
שהעולם שלנו מורכב ממש.
ואין לי אפשרות לאחוז בהבנתו
בכלל!
וזה מחזיר אותי להרגיש
קטנה, חלק קטן
בפאזל אין סופי שהקב"ה
בונה
ומפרק
בונה
ומפרק
ואנשים נולדים
לצד לוויות
וחולים קשים מבריאים
לצד מתבשרים בבעיות
והעשיר – מסתבך
ואור לעני
ואיך שהחי
עם הצומח- דומם
מופעלים ומונעים
בידי אלוקים.
אייכה?? איה מקום כבודו…
בכל אלו,
והפאזל תמיד מושלם
ואנחנו
רואים חלקים
ואם הייתי שומעת את אלוקים
בוודאי הייתי שומעת
את תחינתו לכל נפש חיה
"סמכו על כוחי"
ואם הייתי סומכת,
ודאי לי שהרגע הייתי שמחה-
כי מי טוב ממנו?
ואני רוצה לבחור שוב באור
להיות מובילה ולא מובלת
לבחור בטיפול, שיעשה לי טוב,
שיניב פירות טובים,
פירות בטן, יפים, רכים, בריאים!
**
ולפני אור השחר
חושך מעיק
וסומא בעיניים
וקור מאיים.
ונדמה שאין עוד התחלה
עד שקרן אחת עולה
וכוחה
לחדש תקוות
ולחמם לבבות
להאיר את העיניים
בלהבות
להצליח לראות.
*
ועכשיו זה החושך
ומרגישים אותו ביד
מרגישים גם בלב,
ברטיבות על הלחיים.
והרצון הוא האור
המניע לקום
להתנער מעפר
אל הטוב לחזור.
ולשמוח במה שיש
ולעזוב את מה שאין
ולשמוח שהטיפול שעבר
היה מסע בלי תופעות לואי קשות
ושאני בריאה
ואוהבת
ושיש לי אהבה
והיא אלי חוזרת
ותודה להשם
על אמונה עיוורת
כי אם תשאלו אותי
לא רואים ~ ~ ~
ומתעקשת להישאר קרובה
לא לברוח,
להתמודד
ועוד נצליח!
ונתעודד
ונשמח שנשארנו
קרובים לאמונה
קרובים לאמת
קרובים לישועה.
נשמח שלא נפלנו
בשלב האחרון
ונודה באמת!
על הקרב- ועל הניצחון!!
אנחנו חזקים
ויש לנו כוח
אנחנו יחד
ומזה אפשר לצמוח
אני לא לבד
יש לי גב חזק
והוא איתי יד ביד
יחד נצעק-
נבכה
נצחק
ונסריט את הכל,
ונכתוב ונתעד
ולבסוף הסרט הזה
יהיה לנו עד
על איך שאפשר!
עם הכל להתמודד
ורק לבחור! אחרת!
ולצעוד בראש מורם כי
אנחנו מאמינים בני מאמינים
ויש לנו על מי להישען!
ולא נשרוף את הזמן
היפה שבינתיים
ונבחר שוב ושוב
להתחזק לנו בשניים
ועד שנהיה למשפחה
בינתיים אנחנו זוג
-זוג משמיים..
ויש לי אותו
ולו יש אותי
ואם נחיה עכשיו את הזמן שלנו
יהיה לנו פנאי לתת לילדנו, אותנו
יחד, כמו שאנחנו אוהבים,
כמו שאנחנו רוצים,
כמו שאנחנו חולמים
כמו שיהיה.
**
אפשר ליפול,
ואפשר לקום
אפשר להתבכיין
ואפשר לבכות
אפשר להתלונן
ואפשר להודות!
תודה לך השם על שאין לנו ילדים בינתיים!
תודה לך השם, הכי טוב זה שניים… 😉
תודה לך השם, שזה זמני, ויחלוף
תודה לך השם על העידוד והמנוף
תודה לך השם, שלמדתי לבחור
תודה לך השם, שאני כותבת ונזכור
תודה לך השם שעוד נפיץ את אורך
תודה לך השם על שתשלח לנו עזרתך
תודה לך השם, על התזמונים המדוייקים,
תודה לך השם- על כל החיזוקים
תודה לך השם, גם על הכשלון
תודה לך השם, שלא נפלנו לחידלון
תודה לך השם, על הזדמנות לקום שוב
תודה לך השם, על הבנה – שזה חשוב
תודה לך השם- על שפע תמיכה
תודה לך השם על עבודת השמחה
תודה לך השם על ידיים אוהבות
תודה לך השם על ממחטות רטובות
תודה לך השם על קושי ותקומה
תודה לך השם, על שליחות לכל האומה
תודה לך השם שאני חלק מעם שלם
תודה לך השם- שלבסוף נראה שזה השתלם!
תודה לך השם על קרני אור חמות
תודה לך השם, על מילים מחממות
תודה לך השם על כתיבה ושחרור
תודה לך השם, על כל מסר ברור
תודה לך השם על בריאות איתנה
תודה לך השם על כל קושי- מתנה
תודה לך השם על חמש שנות ציפייה
תודה לך השם, על כל מה שהיה
תודה לך השם על הקשה ועל הקל
תודה לך השם על תשובת המשקל
תודה לך השם על ליווי צמוד שלך
תודה לך השם, על המתנה שנמשכה
תודה לך השם על כל התמודדות
תודה לך השם, על שחרור מעבדות
תודה לך השם על ההקלה שבתודה
תודה לך השם שזכיתי לכזו עבודה
תודה לך השם על הוצאות הטיפולים
תודה לך השם, על כל תפילה שמתפללים
תודה לך השם על כל שבריר של כוח
תודה לך השם על הזכות לשמוח
תודה לך השם על חיוך גם כשמעיק
תודה לך השם שאותנו אתה מצחיק
תודה לך השם על תיאטרון וגם הומור
תודה לך השם שככה את זה נעבור
תודה לך השם שאין סוף לנתינה
תודה לך השם – על ההמתנה
תודה לך השם על בעל תומך
תודה לך השם שאותי אתה סומך
תודה לך השם על כל שליחך בעולם
תודה לך השם, שלמעשה הכל פה פשוט מ-ו-ש-ל-ם!!!
אין עוד מלבדך!
