למה לצפות בפגישה הראשונה עם רופא/ת הפוריות?
קחי בחשבון שיש הרבה בדיקות, ניירת, מבוכה מטורפת, "שוקיסטיות" ויציאה לגמרי אל הלא-נודע.
הרופא ישאל אותך שאלות על ביוץ, יחסי מין, היסטוריה רפואית, וסת. חשוב שתשוחחי על כך עם בן זוגך.
הוא יתן לכם הרבה "שיעורי בית" בצורת בדיקות שונות.
אם עד עכשיו הרצון להיות בהריון היה שלך ושל בן זוגך ,פתאום מתחילים להכנס לסוד העניינים רופאים, אחיות, מזכירות, טכנאיות ומטופלות שתפגשי במרפאה.
חלקן אולי תכירי ולא תדעי אם להגיד להן שלום או לא…
הכירי את עולם מעקב הזקיקים:
בלי מעקב זקיקים אי אפשר לבצע אף שלב בטיפולי פוריות והוא ילווה אותך בכל שלב שבו תיהיי. מסתבר שיש עולם מקביל שבו נשים במקום להגיע לעבודה, קמות מוקדם ומגיעות לבדיקות דם ואולטרסאונד.
נכון זה לא סוף העולם, אבל כדאי שתדעי –
בדיקות דם הן לא דבר נעים לעבור ויש נשים שהוורידים שלהן מכבידים עליהן. אולטרסאונד היא לא בדיקה מכאיבה אבל יכולה להיות לא נעימה , בעיקר ביום השני למחזור שגם בו בודקים את הזקיקים.
בנוסף נשים רבות שמתחילות לעבוד ב 08:00 (או לפני) נאלצות לאחר לעבודה מספר פעמים בחודש (לרוב- 6-7 פעמים). כדאי להבין שצריך עבודה שמאפשרת להגיע לבדיקות הללו. בלי זה – אין טיפולים.
לפעמים מחכים בתור והרבה זמן ויש מטופלות עצבניות, מה שהופך את ההמתנה ללא סימפטית.
אל תיפלי למקומות הללו. הביאי איתך ספר או מוסיקה שאת אוהבת ותסתכלי על זה כעל זמן איכות עם עצמך. בעלי הגיע איתי תמיד למעקב זקיקים, אבל העבודה שלו אפשרה לו את זה. לא לכל בעל יש בוס שמבין או עבודה שמאפשרת לאחר, אבל אם זה מתאפשר מדי פעם, זה נחמד ומקל על התהליך.
אני מציעה כן לשתף את הבוסית ולבקש ממנה לשמור על דיסקרטיות כדי שתקבלי אישור גורף לאחר ולא תרגישי רגשות אשם עם האיחורים. את לא מאחרת בשביל פיקניק. את מאחרת בגלל שאת רוצה להיות אמא ואת עושה את כל המאמצים בשביל זה.
אני יודעת שזה לא קל לעשות ויתורים כדי להגיע למרפאה בבוקר. מבן אדם עצמאי הפכת לבן אדם שהרופאים אומרים לו מתי להגיע ומה לעשות. מבחורה מסורה לעבודה פתאום את בחורה שמאחרת, ואולי לפעמים גם קשה לך להתרכז. נכון זה לא קל. אני מסתכלת על זה כעל דבר זמני שנועד לקדש את כל האמצעים. ואגלה לך סוד? יש גם דרך להסתדר בלעדייך והעבודה לא תקרוס.
כשהתחלתי את התהליך עבדתי בעבודה שלא התאימה לי. כשהתקדמתי לשלב ה-IVF עזבתי את העבודה עבור עבודה אחרת שאיפשרה לי לעבור את הטיפולים בראש שקט. אני לא חושבת שצריך ישר להחליף עבודה, אבל כן צריך להבין שיש כאן סדר עדיפויות שמשתנה. טיפולים נהפכים להיות במקום הראשון.
גם תזמון יחסי מין (עפ"י הביוץ) זה מוזר בלשון המעטה. גם זה חשוף לעיני הרופא והאחות שנותנת את ההוראות. מתי כן לקיים, מתי לא. מתי את טובלת? ישאלו אותך תמיד. החשיפה לא פשוטה.
אני תמיד אמרתי לעצמי שבשבילם אני עוד מטופלת ושחיי המין שלי לא באמת מעניינים את הרופא והאחות. הם רוצים רק שנצליח להכנס להריון. המבוכה עדיין ישנה אבל עם הזמן לומדים להסתכל על זה מבחינה רפואית ולא רגשית או זוגית. זה קשה, זה לא הכי רומנטי, זה מוזר אבל את עכשיו בכוכב הטיפולים, ושם אלה הנורמות. זה קצת מקל לדעת זאת מראש ולהתכונן מבחינה נפשית.
זהו, התחלתם, אתם בפנים. הסביבה עוד לא יודעת כי אתם רק בהתחלה.
אם את מרגישה בנוח אפשר לשתף חברה, אם או אחות ולבחור בקפידה את האדם אותו את משתפת.
אני ממליצה לא לשתף יותר מדי אנשים, ורק במה שאת מרגישה בנוח.
כשאנחנו התחלנו מעקב זקיקים, התחלנו ואחרי חודשיים עזבתי את זה. לא הסכמתי להמשיך. אמרתי לעצמי סליחה – אלו החיים שלי? של העו"ס המוצלחת, עם הבעל המהמם שלי, אני אמורה להיות כבר אמא. זה לא קורה לי… מה זה כל הבדיקות ההזויות האלה? לא, לא אמיתי.
במשך חצי שנה הייתי בדיכאון. מתפקדת בעבודה, מגיעה הביתה, מתיישבת על הספה ומתחילה לבכות. כל וסת הייתה הורגת אותי כאילו מישהו נעץ לי סכין בלב. וזה באמת היה סכין בלב שלי.
הגיע פסח ולאחריו החלטנו ביחד – אנחנו חוזרים.
הפעם בכוחות מחוזקים, הפעם יודעים לקראת מה אנחנו הולכים, הפעם לא מוותרים ולא נסוגים. לא משנה מה. מארץ הטיפולים אנחנו חוזרים רק בידיים מלאות. עם הילד שלנו.
ב"ה זכינו לחבוק תאומים.
תזכרי את ה"הפי אנד" שלך. תזכרי את הסרט הטוב שלך. זה יקרה לך.
לקריאת הפרק הבא:
- יפורסם בקרוב…
הפרק הקודם:
